החלטה בתיק ע"א 6526-03-11

המבקשת עותרת למתן פטור מתשלום אגרה ופטור מהפקדת עירבון בערעור שהגישה על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ש. לבנוני, סגן נשיא) מיום 17.1.11 לפיו חויבה המשיבה מס' 2 בפיצוי על נזק שנגרם לרכבה של המבקשת בשיעור נמוך מסכום התביעה, ועל כך הערעור.

המבקשת טוענת כי היא רווקה חיה בבית הוריה ומשתכרת סך חודשי ממוצע בסך של 900 ש"ח.

כמו כן מציינת המבקשת כי משפחת הוריה מונה חמש נפשות ומתקיימת מקצבת הנכות של אביה. לסברתה יש ליתן פטור מתשלום האגרה והעירבון, בשים לב לסכום השנוי במחלוקת אשר הינו 8,000 ש"ח.

המשיבים 1 ו-3 מתנגדים לבקשה ומשיב מס' 2 לא הגיב לבקשה.

הפן הנורמטיבי:

תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") קובעת, כהאי לישנא:

" בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

אשר לפטור מעירבון יוטעם כי בית המשפט, בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, עליו ליתן משקל לשני אינטרסים מתחרים. מצדו האחד של המתרס ניצבת זכות הגישה לערכאות ופתיחת שערי בית המשפט גם בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מצדו השני של המתרס יש להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין ולא להותירו בסופו של יום ללא יכולת לפרוע את הוצאותיו (ראו לעניין זה בש"א 3977/04 קבסא נ' בנק דיסקונט למשכנתאות, תק-על 2004(3) 205 וכן רע"א 1361/01 מולדר בע"מ נ' בנק כרמל להשקעות ומשכנתאות, תק-על 2001(1) 1322).

ההלכה קובעת כי על המבקש פטור מחמת מצוקה כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (בג"צ 544/98 שקד נ' הנשיא אהרון ברק, תק-על 98(1) 275, ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, תק-על 99(3) 115).

על מנת לאזן בין האינטרסים הנזכרים לעיל על המבקש פטור מהפקדת עירבון ופטור מתשלום אגרה, מוטל הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים. האחד - העדר יכולת כלכלית, והשני - כי סיכויי ההצלחה בערעור טובים (ראו בש"א 6747/97 רופל עובד נ' קצין התגמולים, תק-על 97(3) 518, בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

בנוסף לאמור לעיל, בבקשה לפטור מהפקדת עירבון על המבקש להוסיף ולהראות כי ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (טרם פורסם, 22.10.2009)), שכן הבקשה לפטור מהפקדת עירבון מעמידה רף דרישות גבוה מזה המוטל בבקשה לפטור מאגרה. בעוד פטור מתשלום אגרה הינו עניין שבין המערער לבין המדינה, הרי שהפקדת עירבון נועדה להבטיח את המשיב, על מנת שלא ייצא נפסד בשל חוסר יכולתו לגבות ההוצאות אשר ייפסקו לטובתו, ככל שייפסקו, במידה ויידחה הערעור (בש"א 7407/98 בן עזרא נ' הבנק הבינלאומי הראשון, תק-על 99(1) 1391).

ובענייננו;

המבקשת הגישה תלושי שכר וכן נתונים על מצב חשבונה בבנק, אך נמנעה מלהגיש נתונים אודות מצבם הכלכלי של הוריה ופירוט נכסיהם בצירוף אסמכתאות לרבות דפי ח-ן בנק, ובכך כשלה ,שכן בבקשה דנן עליה לבסס את טענתה למתן פטור גם בנתונים כספיים של הוריה על שולחנם היא נסמכת.

זאת ועוד, על פי תגובת המשיבים מס' 1 ו-3 עולה כי באחרונה הגיעו לידי המבקשת בעקבות פסק הדין סך של כ-20,000 ש"ח ומשכך דומה כי יש בידי המבקשת לעת הזאת כספים מהם ניתן לשלם את האגרה, גם בנסיבות בהן נדרשה  לשלם סכום של כ-8,120 ש"ח למשיבים 1 ו-3 ושכ"ט ב"כ.

אשר על כן, הבקשה למתן פטור מתשלום אגרה נדחית שכן המבקשת כאמור אינה עומדת בתנאי אחד מבין שני תנאים מצטברים עת לא הוכיחה את מצבה הכלכלי אשר אינו מאפשר  את תשלום האגרה.

אשר לעירבון אציין כאמור לעיל כי אין כל התייחסות מדוע אין המבקשת יכולה להסתייע בסביבתה הקרובה לצורך גיוס כספי העירבון ובפרט הוריה עימם היא חיה, לרבות סכומי כסף שהתקבלו על ידה.

כמו כן ולמעלה מן הנדרש אציין כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, בשים לב לעובדה כי המדובר בפסק דין שניתן על דרך הפשרה.

יחד עם זאת ובשקלול הנתונים כולם ולנוכח סכום החוב השנוי במחלוקת, מצאתי להפחית את סכום העירבון ולהעמידו על סך של 4,000 ש"ח.

המבקשת תשלם את האגרה ותפקיד את העירבון האמור תוך 30 יום מהיום, כולל ימי פגרה, שאם לא כן יידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ללא כל הודעה נוספת, או יימחק הערעור לפי תקנה 2(ו) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ללא כל הודעה נוספת, בהתאמה.